החוק שהתקבל לאחרונה קובע כי בית המשפט לא ידון בענין סבירות של החלטה של הממשלה, או של ראש הממשלה או של שר לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת על סמכות. ההצדקה שניתנה לחקיקת החוק הייתה שיפור המשילות של הממשלה שמייצגת את רצון העם תוך העלאת טיעון שבית המשפט מפריע לה ליישם את מדיניותה ולעתים קובע כי החלטותיה לא סבירות.
להלן הרציונל לחקיקה: לכל החלטה מדינית של ממשלה יש משמעויות כלכליות, חברתיות, ביטחוניות, ערכיות, יחסי חוץ ואולי עוד. נבחרי הציבור אמורים לשקלל את המשמעויות, לקבל החלטה ולהיות אחראים לתוצאות. , ולכאורה אין לשופטים ידע מספיק כדי לדעת אם החלטת ממשלה היא סבירה, כי לא קיים סרגל מדידה אובייקטיבי להחלטה נכונה מבחינה ציבורית.
הפגם בחשיבה שתוארה כאן הוא שבמינהל תקין צריך להציג לחברי הממשלה את כל המשמעויות שלה לפני קבלת החלטה. אם לא הוצגו כל המשמעויות לפני קבלת ההחלטה אז ההליך אינו תקין ויש מקום להחזיר אותה לממשלה להשלמה בנימוק שדרך קבלת ההחלטה לא הייתה סבירה. הטיעון הזה אינו התפלפלות גרידא ויכול להיות עניין של חיים או מוות כפי שאפשר לראות בדוגמא הבאה:
הוכנה ואושרה תוכנית לבניית שיכונים על הקרקע שעליה פעל מפעל תעש נוף ים בהרצליה. עיריית הרצליה וארגוני סביבה עתרו לבגץ נגד התוכנית ובשנת 2021 בגץ ביטל אותה בטיעון שהתוכנית אינה סבירה, כיוון שבעת ההחלטה על התוכנית לא עמדו בפני המחליטים כל הנתונים העובדתיים על הסיכונים הסביבתיים בגלל זיהום. בחודש יוני 2023 אירע פיצוץ גדול באתר והתברר שהסיבה לכך היתה שבקרקע הוטמנו גם חמרי נפץ (שקיומם לא היה ידוע בעת הכנת התוכנית) ובחודש יולי 2023 קרתה באתר שריפה גדולה ואדי החומרים הכימיים הקשו מאוד על לוחמי האש להשתלט על השריפה. אירועים אלה קרו כנראה בגלל טמפרטורה חריגה. אילו התוכנית הייתה מקודמת, ואנשים היו בשטח בפעילות לקידום התוכנית היה קורה אסון גדול. למרבה המזל בית המשפט פסל את התוכנית לא היו אנשים בשטח בעת הפיצוץ והשריפה.
הדוגמא הזאת ממחישה מדוע חשוב שתהיה לבית המשפט סמכות לפסול אפילו החלטת ממשלה כאשר דרך קבלת ההחלטה אינה תקינה.
החוק שהתקבל פגום גם בנושא החסינות של מינויים מפני ביקורת שיפוטית של סבירות המינוי.
בכל המדינות המתוקנות נהוג למנות אדם למשרה ציבורית רק אם יש לו הכישורים המתאימים לדרישות התפקיד. ההליך המקובל הוא לבחון על ידי אנשים מקצועיים את כישורי המועמדים ולסנן מועמדים שאין להם כישורים מתאימים. נוסח החוק מאפשר מינויים של אנשים חסרי כישורים מתאימים וזה נוגד את טובת הציבור, ולכן אין מקום לחסינות שיפוטית של החלטות בענייני מינויים. דוגמא: רק לאחרונה שרת התחבורה רצתה למנות לתפקיד מנכל משרד התחבורה אדם שנסיונו הניהולי הקודם היה בסך הכל ארגון הליכודיאדה.
הערה: נראה שראוי לפסול את החוק גם משום שהליך החקיקה היה מזורז מדי ולא אפשר לשקול את כל המשמעויות שלו.
ד"ר יוסף יעלי הוא מנתח מערכות ארגוניות ציבוריות בשיטת פרקינסון (לשעבר מדען בכיר ומהנדס מערכת ברפאל ואלביט)
